פסק-דין בתיק רת"ק 20570-06-12

1.         המשיבה ובעלה, שהם ממפוני "ניסנית" שבגוש קטיף, בחרו, בעקבות הרשמה והגרלה, במגרש באשקלון, עליו ביקשו לבנות את ביתם. הסכם הפיתוח בין המשיבה ובעלה לבין המבקשת (להלן: "המינהל") נחתם ביום 10/05/07; וביום 11/11/08 חתם המינהל על תוכניות הבניה. משהתקבל הדיווח, כי בניית המעטפת הסתיימה, וביום 03/08/09, נחתם הסכם החכירה בין המשיבה ובעלה לבין המינהל.

המשיבה טענה, כי שלחה ביום 04/09/11, באמצעות האדריכלית אליה פנתה, "תיק תוכניות בניה", לצורך קבלת טופס 4 לבית שבנתה, ומשאלה לא נמצאו במשרדי המינהל, נאלצה להכין תוכניות חדשות ולשלוח אותן בשנית למינהל. בשל הוצאותיה (צילום התיק מחדש, חתימה על תצהיר בפני עו"ד, בזבוז זמן, נסיעות לירושלים וטלפונים), ולאור עיכוב בקבלת טופס 4, דחיית ההטבה מחברת החשמל, ועוגמת הנפש שנגרמו לה - הגישה המשיבה תובענה כנגד המינהל, אותה העמידה על סך של 30,000 ש"ח.

המינהל חלק על העובדות שנטענו על ידי המשיבה, חלק על הטענות בדבר אחריותו ואף חלק על הנזקים שנטען כי נגרמו למשיבה. המינהל הוסיף וטען, כי לא עלה בידיו לאתר את תוכניות הבנייה שכביכול נשלחו אליו, וכי אף לא נמצא תיעוד כי הגיע מסמך כלשהו הקשור לתיק של המשיבה. גם סריקה נוספת שנערכה במשרדי הארכיב, לא העלתה דבר, אולם כדי לקדם את ענייניה של המשיבה, הוצע לה למסור למשרדי המינהל שבניצן, מקום מגורי המשיבה ומפוני "ניסנית" אחרים, את התוכנית שנשארה בידה, וכי שיכפול התוכניות ייעשה על ידי המינהל. המשיבה סרבה, ולאחר הגשת התובענה, המציאה למשרדי המינהל שבניצן תוכניות בנייה חדשות, ויום לאחר מכן, בתאריך 15/11/11, נחתמו התוכניות על ידי המינהל.

            בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים ועד מטעם המשיבה (בן זוגה, שניהל חלק מההתקשרות מול המבקשת), קיבל את עדות המשיבה ובן זוגה כאמינים, ועל סמך עדויות אלה קבע, כי על מנת לקבל טופס 4 הם היו צריכים לקבל את אישור המינהל. עוד קבע, כי כל התוכניות נשלחו במכתב רשום לנתבעת ביום 04/09/11, ובבירורים שערכו, טלפונית, למשרדי המינהל, נדחו מעת לעת, עד שלבסוף נאמר להם, כי התוכניות לא הגיעו, חרף אישור יחידת הדואר המאשר מסירת מסמכים למינהל ביום 05/09/11. רק לאחר משלוח תוכניות חדשות, באמצעות הסניף בניצן, ביום 14/11/11, נחתמו התוכניות, וזאת ביום 15/11/11. ביהמ"ש הוסיף, כי "אין ספק שהמינהל נהג ברשלנות בכך שאיבד את התוכניות שנשלחו בדואר רשום ונשלחו על ידי שליח", אך לאור הרשלנות התורמת של המשיבה ובן-זוגה, שלא קיבלו עצת המינהל  כיצד לקצר את הליכי האישור, פסק לזכותם פיצוי מופחת מהמבוקש וזאת בסך 5,000 ש"ח בצירוף הוצאות משפט בסך 500 ש"ח.